החלטה בתיק ב"ש 6640/06

לפני בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם בפ"ח 7038/06, בו מיוחסות להם עבירות אינוס ומעשה סדום כהגדרתן בחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וכן בעבירות החזקה ושימוש בסמים מסוכנים (שלא לצריכה עצמית), והדחת קטין לסמים מסוכנים, כהגדרתן בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: הפקודה). כן מיוחסת למשיב 1 עבירה של מסחר בסם מסוכן על פי סעיף 13 לפקודה.

האישומים

1.         המתלוננת, ילידת 1990 (להלן: המתלוננת), היתה במרכז גמילה מסמים "מג"ל צעירים" בליפתא (להלן - "מרכז הגמילה"), עקב היותה מכורה לסמים.

בתאריך ה- 14.6.06, עזבה המתלוננת את מרכז הגמילה והגיעה לרח' יפו בירושלים סמוך לתחנה המרכזית. בשעת צהריים פגשה שם אדם שהזדהה בשם שלומי (להלן: " שלומי").

שלומי הזמין את המתלוננת להתלוות אליו לקנות סמים והמתלוננת הסכימה. שלומי לקח את המתלוננת לדירתו של משיב 1, ברח' יפו 210 (להלן הדירה).

משיב 1 סיפק למתלוננת ולשלומי סם מסוג הרואין מרכבו והמתלוננת ושלומי השתמשו בו. לאחר מכן, הציע המשיב 1 לשלומי ולמתלוננת להתלוות אליו ללוד, לקנות סמים והם  הסכימו. השלושה נסעו ללוד ורכשו שם סם מסוכן מסוג קוקאין. המשיב 1 הדריך את המתלוננת כיצד לצרוך סם מסוג קוקאין והם השתמשו בו ביחד.  או אז  הציע למתלוננת ללון בדירתו, בשל השעה המאוחרת, והיא הסכימה. בדירה, שוב צרכו שלומי, משיב 1, והמתלוננת סמים, מסוגים שונים. בהמשך הלילה, במהלך ביצוע המעשים שיתוארו להלן, נתנו המשיבים 1,2 למתלוננת מספר פעמים סמים שהוחזקו בדירה, מסוג הרואין וקוקאין.

מעשה האינוס ומעשה הסדום על פי כתב האישום

2.         במהלך שהותה בדירה, שכבה המתלוננת עם משיב 1 במיטתו בחדרו. הוא חיבקה ונישקה על פיה, בהסכמתה.

בהמשך, החל משיב 1 לנגוע בה בכל חלקי גופה בניגוד לרצונה. המתלוננת נאבקה בו והצליחה להדוף אותו מעליה.

בתגובה, משיב 1 הפשיט אותה והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה תוך שהוא מחזיק בכוח את ידיה מעל ראשה. משיב 1 בעל את המתלוננת בכוח, עד אשר הגיע לפורקן.

לאחר מכן, משך משיב 1 את המתלוננת בשיער ראשה לעבר הרצפה, הושיבה על ברכיה, אחז בידיה, והחדיר את איבר מינו לפיה בכוח. תוך כדי המעשה, איים המשיב על המתלוננת כי אם היא תנסה להתנגד "היא תשלם על זה".

המתלוננת התחננה בפני משיב 1 שיעזבה לנפשה ויאפשר לה לשוב לביתה במהלך ולאחר ביצוע המעשה.

משהגיע משיב 1 שוב לפורקן , קרא המשיב לאחיו, משיב 2, ששהה אותו עת בחדר אחר. 

משיב 2 בעל את המתלוננת מספר פעמים, בתנוחות שונות, בניגוד לרצונה, תוך שהוא גורם לה לכאבים עזים, באיבר מינה, זאת, שעה שהיא מתחננת בפניו כי יעזבה לנפשה, ויאפשר לה לעזוב את המקום. לאחר מכן, החדיר משיב 2 את איבר מינו אל פיה של המתלוננת בניגוד לרצונה, והכריחה לבצע בו מין אוראלי.

במעשיהם המתוארים לעיל, נטען ע"י המבקשת, כי המשיבים בעלו את המתלוננת, שהינה קטינה שטרם מלאו לה 16 שנה שלא בהסכמתה החופשית, תוך שימוש בכוח ועשו בה מעשה סדום. כמו כן, החזיקו המשיבים סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין שלא לצריכתם העצמית בלבד, השתמשו בהם, ונתנו לקטינה סם מסוכן ושידלו אותה להשתמש בו. כן סחר משיב 1 בסם מסוכן.

הבקשה

4.         המבקשת טוענת כי בידיה ראיות לכאורה להוכחות העבירות המיוחסות למשיבים. המבקשת מציינת כי למשיב 1 עבר פלילי בעבירות סמים ורכוש, ולמשיב 2 עבר פלילי בעבירות סמים רכוש ואלימות.

העבירות בהן הם מואשמים מקימות עילת מעצר על פי סעיף 21 (א) (1) (ג) ו- (4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק המעצרים).

מחומרת העבירות ונסיבות ביצוען, עולה שהמשיבים מסוכנים לציבור, ושחרורם עלול לסכן את בטחון הציבור.